רשות הדיבור

אולי יש לך כתר,
אבל את בהחלט לא מלכה,
נדבקת לכולם,
כזו קרציה.
את כמו אבן בנעל
שמרגישים בכל דריכה,
או בכי של תינוק רגזן
במושב האחורי בטיסה.
כמו כיסא שנגרר בחריקה זועקת,
כמו סופים עצובים,
או לעבור בין קהל אנשים
באמצע בסרט,
כמו ליכלוך בעין,
מכה יבשה,
חתך מנייר,
שקר במצח נחושה.
היה קצר וקולע,
תודה על הביקור,
לא מבטיחה שאסלח לך בכיפור.
אוי קורונה,
כמה שזה מוזר,
לדעת שאולי אתגעגע
להתלונן עליך מחר..